שפות העת העתיקה
יוון העתיקה
העולם האגאי · מהארמונות המיקניים ועד התקופה ההלניסטית
מכל השפות ההודו-אירופיות החיות, ליוונית יש ההיסטוריה הכתובה הארוכה ביותר: מהלוחות המיקניים של המאות ה-15–14 לפנה״ס ועד היוונית של היום. תחילה נכתבה בכתב ההברתי ליניארי ב׳, שפוענח ב-1952 בידי האדריכל מייקל ונטריס, ומהמאה ה-8 לפנה״ס באלפבית שנלקח מהפיניקים – האלפבית הראשון שכתב תנועות באופן שיטתי.
הארמונות של כרתים ומיקנה
באלף ה-2 לפנה״ס קמו בכרתים הארמונות של התרבות המינואית (ארתור אוונס קרא לה כך על שם המלך האגדי מינוס), וביבשת יוון – מרכזים מבוצרים במיקנה, בפילוס ובתבאי. בסביבות 1450 לפנה״ס השתלטו כנראה יוונים מיקניים על קנוסוס.
בסביבות 1200 לפנה״ס נפלו הארמונות המיקניים, ועמם הכתב. באו מאות שנים שמהן לא שרדה ביוון אף כתובת; רק בקפריסין המשיכו לכתוב יוונית, בכתב ההברתי הקפריסאי. הכתב חזר ליוון רק במאה ה-8 לפנה״ס – והפעם כאלפבית.
הכתבים של תקופת הברונזה באגאי
המינואים כתבו בליניארי א׳ (בערך 1800–1450 לפנה״ס). סימניו דומים לליניארי ב׳ המאוחר, ולכן אפשר להגות אותם בקירוב, אבל השפה אינה ידועה והטקסטים נותרו בלתי מובנים. מסתורי עוד יותר דיסקוס פייסטוס, ועליו טביעות של 45 סימנים שונים שהוטבעו בחותמות; זה החפץ היחיד מסוגו, ועד כה אי אפשר לפענח אותו. מלבד ליניארי א׳ השתמשו בכרתים גם בכתב ההירוגליפי הכרתי.
הסופרים המיקניים התאימו את ליניארי א׳ ליוונית. התוצאה הייתה ליניארי ב׳: כ-90 סימנים הברתיים ועוד סימנים ציוריים לסחורות ולבעלי חיים. אלפי לוחות חרס שרדו, בעיקר מקנוסוס ומפילוס – לא משום שנועדו להישמר, אלא משום שהתקשו באש השריפות שהחריבו את הארמונות.
סימני ליניארי ב׳
- aהברה
- eהברה
- iהברה
- oהברה
- uהברה
- daהברה
- kaהברה
- maהברה
- naהברה
- paהברה
- roהברה
- taהברה
ko-no-soקנוסוס (במיקנית Knōsos) – צירוף העיצורים kn- נכתב בתוספת תנועת עזר (ko-no-), ה-s הסופית הושמטה ואורך התנועות לא סומן. הכתב גם לא הבחין בין r ל-l.
הסימנים מוצגים בגופן Noto Sans Linear B.
הפענוח: האדריכל מייקל ונטריס
החל מ-1900 חשף הארכאולוג הבריטי ארתור אוונס את לוחות קנוסוס, והוא שנתן לשני הכתבים את שמם. הארכאולוג האמריקאי קרל בלגן מצא את ארכיון פילוס ב-1939. בשנות ה-40 הראתה הפילולוגית האמריקאית אליס קובר שמילים בליניארי ב׳ משנות את סיומותיהן – כלומר שזו שפה בעלת נטייה דקדוקית – וב-1948 ערכה את הטבלה הראשונה של סימנים שיש להם עיצור או תנועה משותפים.
מייקל ונטריס, אדריכל שהכתב ריתק אותו מילדות, בנה על עבודתה ויצר רשת שלמה של הברות על פי האופן שבו סימנים התחלפו זה בזה. כשהציב בה בניסיון שמות של מקומות בכרתים, כמו ko-no-so (קנוסוס), החלו להופיע מילים יווניות. הוא הכריז על התגלית ברדיו BBC ב-1 ביולי 1952 ופרסם אותה ב-1953 עם הפילולוג ג׳ון צ׳דוויק. עד מהרה אישש אותה לוח חדש שנמצא בפילוס, ועליו המילה ti-ri-po לצד ציורים של חצובות. ונטריס נהרג בתאונת דרכים ב-1956, בגיל 34.
מילים מהלוחות המיקניים
היוונית המיקנית קדומה בכמה מאות שנים מהומרוס. הלוחות מתעדים שמות של מקומות, של אלים ושל חפצים:
| ליניארי ב׳ | תעתיק | משמעות |
|---|---|---|
| 𐀒𐀜𐀰 | ko-no-so | קנוסוס |
| 𐀞𐀂𐀵 | pa-i-to | פייסטוס |
| 𐀴𐀪𐀡 | ti-ri-po | חצובה (tripous) |
| 𐀡𐀮𐀅𐀃 | po-se-da-o | פוסידון |
| 𐀷𐀙𐀏 | wa-na-ka | שליט, מלך (wanax; אצל הומרוס anax) |
אלפבית עם תנועות
במאה ה-8 לפנה״ס אימצו היוונים את הכתב הפיניקי. כמה אותיות פיניקיות ציינו עיצורים שלא היו ביוונית, והיוונים השתמשו בהן לתנועות: ʾalp נעשתה לאלפא, he לאפסילון, ʿain לאומיקרון. לראשונה נכתבו בכתב אחד, באופן שיטתי, גם העיצורים וגם התנועות. היוונים הוסיפו גם אותיות חדשות, כמו φ, χ, ψ ומאוחר יותר ω.
לערים היווניות השונות היו אלפביתים מקומיים משלהן. הגרסה המערבית, האובואית, הגיעה דרך המושבות היווניות באיטליה אל האטרוסקים ומהם אל הרומאים – ולכן באלפבית הלטיני יש ל-H ול-X ערכים שונים מאשר ביוונית. אתונה אימצה את האלפבית היוני, הבסיס לכתב היווני של היום, ב-403/402 לפנה״ס.
הכתובות האלפביתיות היווניות הקדומות ביותר
ניבים ושפה משותפת
ליוונית העתיקה לא הייתה צורה תקנית אחת. האפוסים של הומרוס כתובים בתערובת מלאכותית של צורות, בעיקר יוניות ואיאוליות; את הדורית שמעו בשירה הלירית של המקהלות; והאטית של אתונה נעשתה לשפת הטרגדיה (עם גוון דורי בשירי המקהלה) ולשפת הפרוזה הקלאסית – תוקידידס, אפלטון והנואמים; הרודוטוס, לעומת זאת, כתב ביונית.
אחרי כיבושי אלכסנדר מוקדון התפתחה מהאטית, עם יסודות יוניים, יוונית משותפת, הקוינה, ששימשה שפת מסחר ומנהל ממצרים ועד הודו. הברית החדשה כתובה בקוינה. ממנה עובר קו ישיר דרך היוונית הביזנטית אל היוונית של היום.
דמוקרטיה על חרסים
פעם בשנה יכלה האספה האתונאית להחליט לקיים הצבעה על הגליית אזרח שנראה מסוכן. המצביעים מסרו אז חרס (אוסטרקון) ועליו שם; מי שקיבל את מרב הקולות, ובתנאי שהצביעו לפחות 6,000 אזרחים, נאלץ לעזוב לעשר שנים. אלפי החרסים ששרדו מעידים על התפשטות הכתיבה, אבל חלקם נכתבו מראש: כ-190 חרסים הנושאים את שמו של תמיסטוקלס נכתבו בידי ארבעה-עשר כותבים בלבד.
מילים יווניות באנגלית
מילים רבות, למדניות ויומיומיות, הגיעו לאנגלית מהיוונית, בדרך כלל דרך הלטינית:
| יוונית | משמעות מקורית | באנגלית |
|---|---|---|
| δημοκρατία | שלטון העם | democracy |
| φιλοσοφία | אהבת החוכמה | philosophy |
| σχολή | פנאי, דיון | school |
| οἰκονομία | ניהול משק הבית | economy |
| ἄτομος | שאינו ניתן לחלוקה | atom |
| γραμματική | אמנות האותיות | grammar |
מהכתב היווני למוראביה הגדולה
ב-863 הגיעו האחים קונסטנטינוס (קירילוס) ומתודיוס מסלוניקי למוראביה הגדולה, בשליחות הקיסר הביזנטי. קונסטנטינוס יצר כתב חדש ללשון הסלאבית, הכתב הגלגוליטי; לפי הדעה הרווחת, רבות מאותיותיו נגזרו מהכתב היווני הקטן (מינוסקולה). אחרי שתלמידי מתודיוס גורשו ממוראביה, נוצר בבולגריה כתב המבוסס ישירות על האלפבית היווני – הכתב הקירילי, המשמש כיום לרוסית, לאוקראינית, לבולגרית ולסרבית.
מיסל קייב מהמאה ה-10, הנחשב בדרך כלל לכתב היד הגלגוליטי העתיק ביותר ששרד, נוצר כנראה בבוהמיה או במוראביה; ייתכן שהטקסט שהוא מעתיק חוזר לתקופת מוראביה הגדולה.
אתרים ומונומנטים
ציר זמן
- בערך 1800–1450 לפנה״סליניארי א׳ בכרתים המינואית.
- בערך 1450–1375 לפנה״סלוחות ליניארי ב׳ מקנוסוס.
- המאה ה-13 לפנה״סהארמונות המיקניים; ארכיון פילוס.
- בערך 1200 לפנה״סהארמונות וליניארי ב׳ נעלמים.
- המאה ה-8 לפנה״סהאלפבית היווני; הכתובות על כד דיפילון ועל גביע נסטור.
- המאה ה-5 לפנה״סאתונה הקלאסית; ספר החוקים של גורטינה.
- 403/402 לפנה״סאתונה מאמצת את האלפבית היוני.
- משנות ה-330 לפנה״סכיבושי אלכסנדר מוקדון; התפשטות הקוינה.
- 863קונסטנטינוס ומתודיוס במוראביה הגדולה; הכתב הגלגוליטי.
- 1900ארתור אוונס מתחיל לחפור בקנוסוס.
- 1939קרל בלגן מוצא את ארכיון פילוס.
- 1952מייקל ונטריס מכריז על פענוח ליניארי ב׳.
יוונית על הגלובוס
הקישו כדי להציג שפה על הגלובוס:
מקורות וקריאה נוספת
- John Chadwick: The Decipherment of Linear B. Cambridge University Press 1958.
- Michael Ventris, John Chadwick: Documents in Mycenaean Greek. Cambridge University Press, מהדורה שנייה 1973.
- Andrew Robinson: The Man Who Deciphered Linear B. Thames & Hudson 2002.
- Geoffrey Horrocks: Greek. A History of the Language and its Speakers. Wiley-Blackwell, מהדורה שנייה 2010.
- Glottolog 5 (שפות וסיווגן).